החלטה בתיק ת"א 5796-07

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
5796-07
14.4.2013
בפני :
עינת אבמן-מולר

- נגד -
:
סאלם אבו חאלתם
:
1. מ.טייג ושות' בע"מ קבלן ופיתוח ובניין
2. סולל בונה בניין ותעשיות בע"מ
3. כלל חברה לביטוח
4. דלק נדל"ן בע"מ ח"צ 510313778
5. איירון פאואר ח.פ. 512496647
6. הראל חברה לבטוח

החלטה
  1. לפני בקשת הנתבעות 1-4 לחייב את התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהן, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:" התקנות").
  1. התביעה שבנדון מתנהלת מאז יום 13.6.07 והיא הוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתאונה שארעה ביום 9.8.04, במהלך עבודתו.
  1. בקשה קודמת לחיוב התובע להפקדת הערובה נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 24.5.09 מהטעמים שפורטו בה. לטענת הנתבעות 1-4, בשלב זה, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים והוגשה חוות דעת אקטוארית לעניין ניכויי המל"ל, יש הצדקה לשקול בשנית את הצורך בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות. הנתבעות טענו, כי הוגשו ראיות הצדדים, אשר מראות את הסתירות והבעיות בגרסת התובע (לרבות טענה כי זייף מסמכים שצורפו לתצהירו) וכן נטען כי גם בהנחה שישנה אחריות לאירוע, דבר המוכחש, הרי שנוכח תגמולי המל"ל, שעל פי חוות דעת אקטוארית מגיעים לפחות לסך של 330,000 ש"ח, התביעה "תיבלע". בנסיבות אלה, ומאחר ומדובר בתושב הרשות הפלסטינית, נתבקש חיובו של התובע בהפקדת ערובה להוצאות המשפט.
  1. תקנה 519 לתקנות קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שיראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".

  1. על השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להפעיל את הסמכות לחייב בהפקדת ערובה במסגרת הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות עמד כב' הנשיא א' גרוניס בפסק דינו ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865,868:

"בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן, לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית. ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו...

הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך העניין כתובע המתגורר בחו"ל" עם זאת, עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות... בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטים נוספים, וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו... לאור כל האמור לעיל, ברי כי שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא. במסגרת זו, על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות".

  1. הלכה היא במסגרת השיקולים בדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, יובאו בחשבון סיכויי התובע להצליח בתביעתו, אם כי הדבר צריך להיעשות בזהירות מירבית, על מנת שלא יהיה בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת (ר' רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (פורסם במאגרים)).
  1. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות, אם כי בנסיבות העניין, ועל מנת שלא להביא לחסימת דלתות בית המשפט בפני התובע, יהיה מקום להסתפק בערובה בסכום נמוך יחסית.
  1. המדובר בתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה שארעה לתובע לכאורה תוך כדי עבודתו אצל הנתבעות. מומחה מטעם התובע קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 25% בגין פגיעה בכתף ו-5% נכות קוסמטית בגין צלקת. בנסיבות העניין, ואף שלנתבעות טענות בעניין החבות שיש מקום לבררן, לא ניתן לומר כי מדובר בתביעה שסיכוייה קלושים. יחד עם זאת, במסגרת ראיותיהן הציגו הנתבעות חוות דעת אקטוארית המלמדת על תגמולי מל"ל בסכום של כ-330,000 ש"ח. בהערכה גסה, שאינה מחייבת, קיימת אפשרות, שהתביעה "תיבלע", וזאת בהתחשב בשיעור הנכות, בגילו של התובע, בהיותו תושב שטחים על כל הנגזר מכך, לרבות בסיס השכר הרלוונטי. כמו כן, ב"כ הנתבעות הצביע על כך כי התובע הגיע לדיון כשהוא שעון על מקל הליכה והעלה את האפשרות שהתובע סובל מבעיות אורטופדיות נוספות שאינן קשורות לתאונה ושגם להן עשויה להיות השלכה על גובה הפיצוי. מובן שאין בדברים האמורים משום אמירה מחייבת והדברים נאמרים בזהירות המתחייבת. יחד עם זאת, אין להתעלם מההוצאות הגדולות הכרוכות בניהול ההליך הנוכחי ויש להביא בחשבון את הקשיים העלולים לנבוע מעובדת היותו של  התובע תושב הרשות הפלשתינית והקושי בגביית הוצאות מתושב כזה שאין לו נכסים בישראל, אם וככל שתידחה התביעה, מטעם זה או אחר.
  1. נוכח כל האמור, אני מחייבת את התובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעות בסכום של 5,000 ש"ח. הערובה תופקד עד ליום 2.6.13, שאם לא כן תידחה התביעה.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ג, 14 אפריל 2013, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>